מיניות ופוריות בשבילי ישראל – זכר ונקבה ברא אותם

אברי המין והרביה מוצנעים בין הרגליים ומוסתרים תחת מעטה הבגדים. התחושות שמתעוררות בנו למראה עירום ומיניות משלבות תשוקה ופראיות לצד בושה וחרדה וכולנו יודעים שחשיבותם של אברי המין כפולה: הן לעונג פיזי והן להמשכיות החיים.

שבילי הארץ מלאים בסיפורים ואתרים עם נגיעה למיניות ופוריות. הנה כמה מהם.

מיניות בארץ כנען

בהרי ירושלים לא הרחק משכונת עין כרם נמצא “הסטף” , מסלול טבע פופולרי לכל המשפחה. ב”שביל הבעל” תוכלו ליהנות ממעיינות נובעים, נקבה חצובה וטרסות חקלאיות ולהיכנס בבת אחת לעולם הכנעני אותו פגשו בני ישראל עם כניסתם לארץ.

הבעל היה אל הגשם והסערה ומבכירי האלים בעולם הכנעני. טיפות הגשם הנזרקות משמיים נדמו לאדם הכנעני כטיפות זרע המפרות את האדמה.

עד היום משמש המונח “חקלאות בעל” את ההשקיה הטבעית התלויה במי גשמים לעומת “חקלאות השלחין” הנזקקת להשקיה בתעלות. הטבע כולו מבוסס על מעגל של חיים ומוות, לידה, פוריות, ריקבון והתחדשות ואת העיקרון הזה קידשו העמים הפגאניים.

כל בליטה בפני השטח כמו הר, עמוד וגבעה סימלה את הזכריות הגברית וכל חלל, חור, מערה או ניקבה חצובה סימלו את הנקביות והנשיות ואלה הפכו למקומות פולחן למגוון אלים ואלות.

האל והאלה

גם בני ישראל נשבו בקסם הפגאני ובמיוחד בארץ שחונה ויבשה נזקקו לפנות לאלי הגשם והפוריות. לא אחת היו נביאי ישראל זועקים ומטיפים אבל אבותינו המשיכו לעבוד את אלוהים לצד הבעל, העשתורת ואשרה.

באתר הארכאולוגי כונתילת עג’רוד שבסיני נמצאה כתובת מימי בית ראשון ובה ההקדשה “לי-ה-ו-ה ואשרתו”. אבותינו חיברו אלוהות זכרית עם אלוהות נקבית ומיזגו את האמונה המונותאיסטית עם התפיסה הפגאנית הרווחת שהאמינה כי מעגל של מיניות ופוריות קיים בטבע ובאלוהות גם יחד.

מאות רבות של שנים עברו עד שהאמונה באל אחד התפשטה בעולם המפותח. המסר של התנ”ך חדר ולימד ש-מיניות מפסיקה להיות חלק מהגדרת האלוהות. יש אל אחד מופשט מעבר לעולם הטבעי ולרוב מקבל איפיוניים זכריים בלבד.

המיניות נמצאת רק בתוך הטבע ובקרב האדם ואותו אלוהים מופשט קורא לריסון, עידון והסתרה גם בגלל הכוח ההרסני הטמון ביצר המין וגם בגלל שאינטימיות אמיתית זקוקה למחויבות ואיפוק. הקשר הארוטי שהיה קיים בתוך עולם האלוהות עבר לקשר הזוגי המיוחד שבין האלוהים לבין האדם, ובעיקר בינו לבין עם ישראל.

מיניות בתנ”ך

אדם וחווה היו הזוג הראשון. עם האכילה האסורה מעץ הדעת נפקחו עיניהם וגילו את רגש הבושה המתעורר למראה העירום.

הצורך בהסתרת אברי המין הביא ליצירת הבגד הראשון בעולם מעלי התאנה. לאחר מכן הם מביאים ילדים לעולם כשיחסי האישות מכונים בלשון הפסוק “ידיעה”, חיבור אינטימי שהופך אותם לאחד.

המיניות מחייבת התקדשות אבל היא פורצת את גבולותיה כמעט בכל סיפור טוב בתנ”ך.

הנפילה הראשונה של נוח לאחר המבול התרחשה בתחום המיני כשהוא משתכר ומוצא עצמו ערום לעיני ילדיו וגם בסיפור לוט ואברהם הופך המין לנושא מרכזי שמגדיר עד היום חלק מהזהות היהודית כפי שאפרט מיד.

מעשה סדום בים המלח

התעללות מינית ומעשי סדום הם לצערנו חלק מעדכוני החדשות. המונח מעשה סדום כמו גם הביטוי הרווח סדום ועמורה מגיעים מהסיפור המקראי אודות העיר החוטאת סדום. המדרשים מתארים עיר שהופכת טוב לרע ורע לטוב ומתוך אידאולוגיה שיטתית מייצרת את המעשים המיניים הגרועים ביותר. וכך סדום מייצגת מאז את הפריצות והסטייה המינית.

“מיטת סדום” לשם הדוגמה היא ביטוי שמבוסס על האגדה המספרת שאם הגיעו אורחים לעיר סדום היו מציעים להם מיטה בגדלים שונים. אם המיטה הייתה ארוכה מידי היו מותחים את גופו של האורח כדי להתאים למיטה הגדולה ואם היה האורח גבוה מידי היו מקצצים את רגליו כדי שיתאים למיטה…

בסכסוך בין רועי לוט לרועי אברהם, בוחר לוט, אחיינו של אברהם, ללכת עד סדום. אברהם מציל את לוט ומשפחתו בעוד אשת לוט הופכת לנציב מלח. אבל סופה של סדום הפורייה והמופרעת הוא חורבן ומוות הטמונים עד היום באזור ים המלח.

ברית המילה של אברהם

לעומת לוט בחר אברהם בדרך האלוהים והוא כורת עימו ברית באמצעות חיתוך העורלה בטקס ברית המילה שהוריש לזרעו.

הברית המבוצעת במקום כל כך אינטימי ורגיש מבטאת ביהדות מחויבות לריסון מיני ולאינטימיות עם האל האחד.

אברהם ממשיך לאלוני ממרא שבחברון ופורץ את הדרך החדשה למיניות מקודשת. אברהם רוכש את מערת המכפלה שנחשבת מקום קבורתם של אדם וחוה העירומים הראשונים והופך את המקום לאתר הקבורה של גדולי האומה עם תקנון מוסרי מיני חדש.

קבר יוסף בשכם

בין הר גריזים להר עיבל בלב השומרון שוכנת העיר המקראית שכם. כיום מקיפה אותה שכם הפלסטינית הצפופה והשוקקת. ממצפה יוסף שעל פסגת הר גריזים יכולים ישראלים לראות מרחוק את כיפת הקבר המיוחסת ליוסף. לא פעם נשמע בחדשות כי יהודים אדוקים הסתננו לשכם בחשאי רק כדי להצליח ולהתפלל בקיברו.

יותר מכל דמות מקראית אחרת מסמל יוסף את המיניות המתוקנת בעולם פראי וחסר שליטה. ליוסף היסטוריה אישית שהתחילה בהתייפייפות ויצריות אך דווקא בתוך הממלכה המצרית התגלתה קדושתו ואיפוקו המיני. הוא לא נענה לפיתוייה של אשת פוטיפר והופך למשנה למלך המקדש את שם אלוהיו.

בתורת הקבלה הוא מכונה “יוסף הצדיק” ומתוך עשר הספירות האלוהיות המנהיגות את העולם מקביל יוסף לספירת היסוד.

אבר המין הזכרי קרוי יסוד והוא כצינור המעביר את השפע האלוהי מעולמות עליונים אל העולם הארצי שלנו המקביל לספירת המלכות הנקבית. זהו כוחה של המיניות ויוסף ידע להתמיר אותה בחיים הארציים. עד היום משמשת הברכה שנתן יעקב ליוסף “בן פורת יוסף בן פורת עלי עין” כסגולה לפריון ושמירה נגד עין הרע.

שיר השירים אשר לשלמה

ספר האהבה המפורסם בתנ”ך הוא שיר השירים המיוחס לשלמה המלך. שלמה הירבה לו נשים ונודע באלף נשותיו וכנראה ידע היטב תשוקה ואהבה מהי.

המגילה רצופה בתאורי אהבים, דימויי גוף ותשוקה מינית ומשלבת מקומות בארץ לצד תיאורים גופניים עם רמיזות מיניות שכנראה לא היו מקבלות כיום הכשר של הרבנות.

“רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן: מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים. ז מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ–אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים. ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים” (שיר השירים פרק ז).

לא לחינם התפתח המנהג על פי הקבלה לקרוא מידי ערב שבת את מגילת שיר השירים המבטא במישור הסוד את האהבה העצומה בין הדוד לרעיה, בין כנסת ישראל לקב”ה.

בתורת הקבלה הוא מכונה “יוסף הצדיק” ומתוך עשר הספירות האלוהיות המנהיגות את העולם מקביל יוסף לספירת היסוד.

אהבה בקודש הקודשים

שלמה המלך לא רק עסק בשלטון מדיני ובכתיבת משלים ושירה. הוא זה שהקים לראשונה את בית המקדש בירושלים לאחר מאות רבות של משכן נודד.

ליבו של המקדש הבנוי על הר הבית היה קודש הקודשים, שם עמד בפאר רב זוג כרובים מכונפים עשויים זהב טהור על כפורת ארון הברית. רק הכהן הגדול רשאי היה ביום כיפור להיכנס אל המרחב המקודש ולחזות במסתורין האהבה שהתחולל שם.

מה בדיוק ראה הכהן? התורה מתארת את הכרובים: “וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת–יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים” (שמות כה,כ).

חז”ל מסרו לנו שהכרובים היו בדמות זכר ונקבה ובזמן רצון אלוהי וגילוי פנים היו הם מחובקים בשעת מעשה הזיווג ומסתכלים זה בפני זו. בתפיסה הקבלית מתקיים שם הזיווג הקדוש בין השכינה לבין הקדוש ברוך הוא המביא לעולם שפע והרמוניה.

מיניות היא נפלאה כשהיא נעשית באינטימיות ומלאת אהבה הדדית וכך גם האמינו הנביאים שצריכים להיות היחסים בין האל ועמו. היה זה דווקא הנביא הושע שנשא לאשה בת זנונים אשר ייחל למערכת יחסים מינית שוויונית ממש:

“וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם ה’ תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי. וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם”. (הושע ב,יח).

זיווגים ופוריות בצפון

ואי אפשר לסיים בלי מלה על ילדים וכמיהה לפרי בטן. בסופו של דבר תפקידם הביולוגי העיקרי של אברי המין הוא הולדה והמשכיות החיים המבוטאת בתשוקה העזה להתחתן, להקים בית ולהביא ילדים לעולם. כך היה אצל האמהות העקרות ששיוועו לפרי בטן וכך גם היום במאה ה-21. מדע הרפואה לא הצליח עדיין למצוא לרווקים את בני זוגם או להגשים את חלומם של זוגות חשוכי ילדים. מצב זה מביא המוני גברים ונשים לחפש ישועות בצורת תפילות וסגולות.

אם תצפינו לגליל העליון תיכנסו לעולם שלם של קברי צדיקים שחלק מהם התמחו בבעיות פוריות ומציאת זיווג, כשהנודע שבהם הוא : קבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה. קצת דרומה משם ומסביב לכינרת אנו מוצאים את אחד מהאזורים הפוריים של הארץ. ביטוי לשוני מובהק לכך מופיע בדמות ישובים וקיבוצים דוגמת: האון, בית זרע, פוריה והזורעים.

המיניות היא כוח עצום שמופיע בכל מקום ובכל זמן. אז יהי רצון שכח זה יתגלה במלוא אונו החיובי, שנדע להתענג בקדושה ושהאהבה תביא עימה פירות מבורכים.