ירמיהו הנביא פינת דיזינגוף – ממשבר לצמיחה ומחורבן לנחמה

בנחל פרת

שם בנחל פרת בילה ושוטט הנביא ממיטב זמנו, לצד עורבים וקאקים המשמיעים קולם עד עצם היום הזה. הניגוד החד בין שפע המים החיים שזרמו בנחל לבין בורות המים העומדים ששכנו בכפרו ענתות היו לו לדימוי ומשל נבואי חשוב על ישראל העוזבים אמונה באל חי ונוהרים אחר העבודה הזרה: (יג) כִּי שְׁתַּיִם רָעות עָשָׂה עַמִּי אתִי עָזְבוּ מְקור מַיִם חַיִּים לַחְצב לָהֶם בּארות בּארת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לא יָכִלוּ הַמָּיִם: (פרק ב’)בגבולו הצפוני של מדבר יהודה זורם לו איתן נחל פרת (בשמו הערבי ואדי קלט), נחל שופע ומרהיב , נווה של מדבר , ממש בסמיכות לירושלים. לנחל מקבצי מעיינות בהם ידוע במיוחד: עין פרת. ההגעה לעין פרת היא דרך הישוב היהודי ענתות-עלמון , התיישבות יהודית שביקשה לחדש כקדם את התיישבותו של הנביא הקדמון.

בנחל פרת נקרא ירמיהו על ידי אלוהים לקנות חגורת פשתן ולהטמינה בנקיק סלע בפרת. כעבור ימים רבים “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת-הָאֵזוֹר, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ-שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה–וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת-הָאֵזוֹר, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-טְמַנְתִּיו שָׁמָּה; וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל” (פרק יג). בו בזמן מתקבל פשר המעשה: “ט כֹּה, אָמַר יְהוָה: כָּכָה אַשְׁחִית אֶת-גְּאוֹן יְהוּדָה, וְאֶת-גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם–הָרָב.. יא כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל-מָתְנֵי-אִישׁ, כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת-כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-כָּל-בֵּית יְהוּדָה”.

ירמיהו מוסיף ומתנבא ובעירו ענתות מתרבים הרודפים אותו. הוא עובר להשתקע בירושלים , אך גם שם אינו נמלט משנאה ורדיפות. הוא מצטווה מגבוה לא לשאת אשה ולא ללדת ילדים. הוא גם נדרש להתנזר מחיים חברתיים כאות ומופת לחורבן הממשמש ובא.