יגאל ידין – רמטכ”ל וארכאולוג למען המדינה
בעולם שלנו לא תמיד מוצאים קשר בין בטחון לתרבות או בין צבא לעולם הרוח ולפעמים אפילו נדמה שיש התנגשות. על רקע זה שונה וייחודית היא דמותו של יגאל ידין, מי שהיה גם הרמטכ”ל בפועל במלחמת העצמאות, גם שר וחבר כנסת וגם ארכאולוג חשוב ואיש ספר. דמותו של ידין שילבה ספרא וסייפא גם יחד ועם בוא ימי הזיכרון והעצמאות כדאי להכיר את סיפור חייו.
ילדות בשכונת רחביה
יגאל ידין נולד בירושלים בשנת 1917 וגדל כילד בשכונת רחביה. השכונה היוקרתית תוכננה כשכונת גנים בזמן המנדט הבריטי בארץ ישראל והייתה ידועה בתושביה האינטלקטואלים נושאי תפקידים בכירים בתחום הממשל והתרבות. בהם ניתן להזכיר את: זלמן שזר, יצחק בן צבי, משה שרת, מנחם אוסישקין, מרטין בובר, ישעיהו לייבוביץ, גרשום שלום ועוד רבים. בשטח השכונה ממוקמים גם בנייני המוסדות הלאומיים: הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד ולידם מתחם הגימנסיה העברית בה למד והתחנך ידין הצעיר.
ידין גדל באווירה מדינית ותרבותית תוססת במיוחד וספג גם ממשפחתו הקרובה השפעה חשובה שעתידה הייתה לעצב את חייו הבוגרים. אביו של ידין, אלעזר ליפא סוקניק, היה מגדולי הארכאולוגים בישראל שנודע בתרומתו לחקר המגילות הגנוזות בים המלח. משפחתו גרה בשכנות לבית ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי, ולימים ידין הפך לחתנו בנישואיו עם ביתו כרמלה.
מגיל צעיר נראה היה שחייו של יגאל ידין מנווטים להגשמה מדינית ותרבותית ראשונה במעלה.
הרמטכ”ל הצעיר במדינה
בשנת 1933 כשהוא בן כ-15 מצטרף ידין לארגון ההגנה ועד מהרה הוא נבחר למלא תפקידי הדרכה ופיקוד. הוא מתמנה כעוזר אישי של יצחק שדה (לימים מפקד הפלמ”ח) ומשמש בהמשך כראש אגף המבצעים של המטה הכללי של ההגנה. כשמלחמת העצמאות פורצת ידין נקרא על ידי בן גוריון למלא את מקומו של הרמטכ”ל המכהן, יעקב דורי , שחלה במחלה וכך הפך לרמטכ”ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
ידין תורם את כישוריו גם לתחום המדיני ובשיחות שביתת הנשק מול מצרים הוא משמש כיועץ צבאי של המשלחת הישראלית , ובהמשך משתתף בשיחות מול מדינות ערב. בשנת 1949 ידין נבחר רשמית כרמטכ”ל השני של מדינת ישראל כשהוא רק בן 32 ובכך שבר שיא של הרמטכ”ל הצעיר ביותר בתולדות המדינה.
אהבת הארכאולוגיה
עם פרישתו מהצבא מתמסר ידין לתשוקתו הגדולה: היסטוריה וארכאולוגיה של ארץ ישראל. הוא משלים תארים מתקדמים בהיסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שם התמנה למרצה והוכתר דוקטור ופרופסור בזכות מחקריו על מגילות ים המלח ועבודתו הגדולה על “מלחמת בני אור בבני חושך” עליה קיבל גם את פרס ישראל.
ניסיונו העשיר של ידין כאיש צבא ורמטכ”ל אפשרו לו לבחון סוגיות מקראיות וארכאולוגיות בעיניים חדשות. ידין היה מתומכי האסכולה הארכאולוגית לפיה סיפורי המקרא מהימנים בבסיסם והמתואר בהם מעביר תיאור אותנטי. וכך למשל הוא גרס כי כיבוש הארץ על ידי יהושע אכן נעשה ככתוב בצורה מהירה וקצרה וגיבה זאת בהסתמך על טקטיקות צבאיות מהזמן הזה.
בהיכל הספר מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל שבירושלים הוא החשוב והגדול ביותר בישראל, ושום ביקור בו לא יהיה שלם בלי כניסה לאגף היכל הספר. ההיכל הוקם ביוזמתו של יגאל ידין הודות לממצאים מסעירים שגילה וחקר והעומדים במרכז המבנה. את ההיכל ניתן לזהות בקלות בשל צורתו האדריכלית המיוחדת המשלבת כיפת קנקן בצבע לבן לצד קיר בזלת שחור.
בתוככי ההיכל החשוך מוצגות התגליות החשובות של המאה ה-20: כתבי יד עתיקים ככתר ארם צובא וגולת הכותרת: המגילות המקוריות שכתבו אנשי כתות ים המלח שיש המזהים אותם עם כת האיסיים. הללו חיו בתקופת שלהי הבית השני ובחרו לפרוש אל המדבר כתנועת מחאה לשלטון בירושלים שעיקריה טהרה וחיים שיתופיים תחת הנהגתו של מנהיג רוחני כריזמטי. מן המגילות ניתן ללמוד הרבה על היהדות של ימי הבית השני וגם על התסיסה הרוחנית שהתקיימה שמתוכה צמחו תנועות משיחיות שהובילו בהמשך להופעתה של הנצרות.
אביו של יגאל ידין, פרופ’ סוקניק היה ראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית והוא היה הראשון שעמד על חשיבותן של המגילות הגנוזות עם מציאתן על ידי בדואים בשנת 47′. הוא רכש בכסף שלוש מגילות והקדיש את חייו לחקירתן. יגאל ידין הבן נשבה גם הוא בקסם המגילות והמשיך את מורשת אביו. ידין הצליח לרכוש את המגילות הנותרות וחקר אותן בכלים המדעיים שעמדו לרשותו. פרסומים רבים של ידין הוקדשו לחקר המגילות והעולם האקדמי בעולם כולו גילה בתחום עניין רב.
החפירות והגילויים
ידין המשיך ועשה חייל בחפירות הארכאולוגיות השונות שניהל אם בצפון בתל מגידו ותל חצור ואם בדרום במדבר יהודה. בנחל חבר מצא ידין אגרות מתקופתו של בר כוכבא שלראשונה הופיע בהן בשמו האמיתי : שמעון בן כוסיבא. בר כוכבא היה “הרמטכ”ל האחרון” שהוביל למרד הרה אסון לאחריו חורבן יהודה ומאות רבות של שנות גולה. כמה מרגש הדבר שדווקא את אגרותיו מצא יהודי שחזר הביתה והפך לרמטכ”ל במדינה העברית המתחדשת.
יותר מהכל התפרסם ידין הודות לחפירותיו באתר מצדה בשנות ה-60. הקו השחור המעטר את החורבות על פסגת ההר הוא “קו ידין” שנועד להבהיר למטייל המצוי מהו הממצא החומרי המקורי ומה שוחזר בהמשך. הדרמה ההיסטורית הגדולה שהתרחשה על ההר כפי שתוארה על ידי ההיסטוריון יוספוס הניעה חוקרים מזה ותנועות נוער מזה לעלות אל ההר ולראות בו סמל לגבורה וחירות במיוחד על רקע הקמתה של המדינה הצעירה.
ידין היה זה שמצא סנדלי עור ותכשיטים שהיו שייכים למורדים היהודים, מגילות מספרי הנביאים, בית כנסת קדום ומקוואות וממצא אחד מרגש במיוחד: חתיכות חרס שעליהן שמות אנשים. השם הבולט שנמצא היה: “בן יאיר” המזכיר את שמו של אלעזר בן יאיר, מנהיג המרד על מצדה. כששאלו את יגאל ידין מה הממצא הכי חשוב שלו הוא נקב בחרסים הפשוטים הללו. לטענתו, אלה הן ככל הנראה פתקי ההגרלה האחרונה של היהודים על ההר עם החלטתם להתאבד ולא להיכנע.
בהר הרצל בירושלים
ביוני 1984 כשהוא רק בן 67 נפטר יגאל ידין ונטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. מאחוריו תפקידים צבאיים בכירים, גילויים ארכאולוגיים מרעישים ואף עשייה פוליטית מדינית רבה כמקים מפלגת ד”ש, חבר כנסת, שר וסגן ראש ממשלה. ידין ידע לחבר דעת עם עשייה ואת הארכאולוגיה הוא ידע להנגיש לקהל הרחב ולהראות עד כמה היא רלוונטית, מרתקת ובעלת משמעות. מעבר לתרומה הממשית שלו להקמת המדינה ולחקר ההיסטוריה של הארץ אפשר לראות בו סמל מלא פליאה כשאחרי אלפי שנות גולה ושלטון זר מגיע יגאל, היהודי הפשוט, החוקר והרמטכ”ל, וסוגר במו ידיו בהיסטוריה היהודית מעגל! חג עצמאות שמח!
בטלפון:
במייל: 
בפייסבוק: 
