הסיפור שמאחורי תל אפק – טור טיול על דרך היסטורית, יהדות ויוון

מעבר אפק הוא חלק קצר ב”אוטוסטרדה” הזאת, וחשיבותו נובעת מהיותו פרוזדור צר (ברוחב 2.5 קילומטרים) שעובר בין הרי השומרון במזרח לביצות הירקון ונחלי השרון במערב. במילים אחרות, מדובר במעבר הכרחי במקום אסטרטגי ראשון במעלה. מהעת הקדומה ועד השלטון התורכי (אפק המקראית, אנטיפטריס הרומית) הוקמו לאורך הדרך מצודות ויישובים.

בשל מיקומו האסטרטגי שימש המעבר כנקודת מפגש, שהתנקזו אליה השפעות תרבותיות שונות ושנולדו בה רעיונות גדולים. אחד המפגשים המיוחדים שאירעו במעבר אפק השפיע בצורה עמוקה על ארץ ישראל ועל היהדות עד ימינו אלה. זהו המפגש בין אלכסנדר מוקדון לכהן הגדול, שהיה גם מפגש בין התרבות היוונית לתרבות היהודית הארצישראלית.

קסם שנודע ברבים

בשנת 333 לפני הספירה נפתח עידן אנושי חדש. בחור צעיר בשם אלכסנדר ממקדוניה התגלה ככובש מזהיר, שהרחיב את שלטונו לכדי אימפריה עצומה. בפעם הראשונה בהיסטוריה נפגשה תרבות המזרח הקרוב עם תרבות יוון המערבית והתמזגה עמה, וכתוצאה ממיזוג זה בא לעולם ההלניזם. התהליך לא פסח על ארץ ישראל: אלכסנדר מוקדון עבר במישור החוף, שהיה חלק מדרך הים הבינלאומית, בדרכו לכיבוש מצרים, משם חזר כמנצח דגול (העיר אלכסנדריה נקראת על שמו). אלכסנדר עצמו לא ממש התערב בענייני הפנים של הארץ והקשר בינו ובין תושבי יהודה היה כמעט אפסי. ובכל זאת, המהפכה התרבותית שהביא עמו לאזור הכתה גלים. אישיותו וקסמו נודעו ליהודים תושבי הארץ וכך נולדה מסורת של אגדות מרתקות. מרד החשמונאים ביוונים התרחש מאתיים שנה מאוחר יותר, אך בעת ההיא, בימי המפגש הראשוני בין תרבות יוון ליהדות, שררה בין השתיים אהדה מסוימת וחלה הפריה תרבותית הדדית.

אלכסנדר ירד מסוסו

אלכסנדר הגדול על סוסתו

האגדה התלמודית מספרת שהשומרונים התסיסו את אלכסנדר נגד היהודים ודרשו ממנו להחריב את בית המקדש. מירושלים יצאה משלחת נכבדים בראשותו של שמעון הצדיק, הכהן הגדול. המשלחת הלכה כל הלילה לכיוונו של אלכסנדר, שחנה על הדרך הצבאית, דרך הים. “כֵּיוון (-כאשר) שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה. כיוון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי” (תלמוד בבלי, יומא סט). ספק גדול אם מפגש ענקים זה אכן התרחש במציאות, ולא חסרות עובדות שיסתרו סיפור זה. עם זאת, חשוב לראות במפגש זה זיכרון יהודי קדום שמעביר לנו מסר. האגדה מתארת בצורה ציורית את מהות המפגש בין העולמות, מפגש שמתקיים באנטיפטריס, בדיוק במעבר אפק, צומת דרכים תרבותי בעל משמעות בארץ.

אלכסנדר לא היה רק מצביא דגול אלא גם איש משכיל ונאור, שלמד כנער אצל אריסטו, גדול הפילוסופים היוונים. עם המטען הפילוסופי, המדעי והאמנותי של יוון המפוארת הוא נפגש עם נציג האידאה היהודית, הכהן הגדול, שהביא עמו מורשת תנ”כית, מוסר ונבואה. והנה, הפלא ופלא, מה קורה במפגש הטעון ומלא הסתירות הזה בין היהדות לתרבות היוונית? ברגע שזרחה החמה, ירדה בהירות פנימית על העולם היווני הפנימי ועל העולם היהודי הפנימי, ושתי התרבויות המפוארות היו יכולות להתבונן זו בזו במבט עמוק. אלכסנדר זיהה את הערך העמוק שבמהות היהודית וירד בכניעה מסוסו. בעיניים היהודיות, המורשת היוונית ביטאה כבוד ויראה למורשת היהודית. המעמד ביטא את עליונותה של היהדות על התרבות היוונית, ובה בעת לא ביטל את התרבות היוונית אלא אפשר לה להביא קדמה, שיפור וכוח חיובי לעולם.

אם יכולתי לשכתב את האגדה, הייתי מוסיף שורה: “ואז שמעון הצדיק הסתכל עמוק לתוך עיניו של אלכסנדר והשתחווה אפיים”. ואולם, גם באגדה המקורית הייתה הזדמנות למפגש בונה. התוצאה המידית של המפגש הייתה ביטול גזירת החורבן וקביעת יום שמחה במקומה. התוצאה היותר חשובה הייתה ראשיתו של תהליך ממושך, שהחל במפגש הישיר בין עולם היהדות לתרבות יוון, מפגש מסעיר ומפרה מבחינה רוחנית מאז ועד היום.

סלט יהודי-יווני

לאחר שהאימפרטור מצא את מותו ללא עת בגיל 33, המשיכו היורשים, הדיאדוכים, בפרויקט הפצת ההלניזם ובקיבוע ההשפעה היוונית על ארץ ישראל. בתקופה זו תורגמה התורה לראשונה מעברית ליוונית וחשיבה מדעית ופילוסופית חדרה אל תוך היהדות. ואולם, לא חסרו גם מאבקי שלטון ומעשי שחיתות. אל תוך מציאות זו נכנסו החשמונאים שהרימו את נס המרד נגד ההלניזם. בחג החנוכה אנחנו מדליקים נרות ומציינים את סיפורי הגבורה והניצחון של היהודים, אבל למעשה תנופת המפגש היהודי-יווני נמשכה מאז ומעולם לא פסקה. התרבות היוונית חדרה אל תוככי הממלכה היהודית עצמה, וגרמה ליהודים להציע הסבר חדש ליהדות, דוגמת פילון האלכסנדרוני, שהמשיך במפעל הפילוסופי של הרמב”ם, שהעריץ בתורו את רבו של אלכסנדר, אריסטו.

גם היום אנחנו מתמודדים עם ערכים ועם נורמות מערביות שהתגלגלו לכאן מיוון, והזהות שלנו תמיד עומדת במבחן. בכולנו יש גם מדמותו של שמעון הצדיק וגם מכוחו של אלכסנדר הגדול. בכולנו יש סלט יהודי-יווני, וכל זה מתחיל כדברי המשורר: “מכביש צר ומעיין”. אז בפעם הבאה שניסע שוב על הדרך המהירה ליד מקורות הירקון, נזכור כי אלכסנדר הגדול קורא לנו להיפגש אתו ועם עצמנו שוב ושוב, וכל פעם מחדש.

טיפ לסיור

להבנת חשיבות האזור כדאי לטייל בגן הלאומי תל אפק (אנטיפטריס) ובמקורות הירקון. שם תיהנו משרידים עתיקים משלל תקופות וגם ממעיינות ואגמים ואפילו מבריכת נופרים ייחודית. אפשר לשלב ביקור בהזמנה מראש במפעל המים של חברת מקורות שמול הגן הלאומי. אם ברצונכם בסיור קצר וחינמי הגיעו לאתר “מגדל צדק” בשטח ראש העין והתרשמו משרידים צלבניים ותורכיים ומתצפית נפלאה על מישור החוף.