הוי כנרת שלי – על ים כנרת טור טיולים במגזין חיים אחרים
זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שמפלס הכינרת עולה בחודש מאי. לכבוד המאורע אתם מוזמנים להיזכר בעברה ההיסטורי המפואר, ולזכור כיצד הייתה במשך אלפי שנים השראה דתית ורוחנית.
קישור לטור במגזין הדיגיטלי» כל שנה הכינרת עולה לכותרות בחסות השאלה הגורלית: האם היא עלתה או ירדה, האם היא מתייבשת או שהיא רטובה מספיק? אין ספק שהכינרת ראויה להיות במרכז תשומת הלב הציבורית מעצם היותה מקור המים החשוב ביותר של הארץ. הכינרת היא ימה מתוקה שמעניקה חיים, ולכן בטבעיות היא נתפסת בתודעה כמקור של ברכה. אבל תפקידה אינו מתחיל ומסתיים שם כי במשך הדורות חלחלה השפעתה גם לרבדים הרוחניים העמוקים ביותר. סקירה קצרה של תולדות הכינרת תזכיר לנו עד כמה היא השפיעה על עיצוב חיי הרוח במשך אלפי שנים. הכינרת שלנו עברה גלגולים שונים וצורות שונות, כיווצים והתרחבויות, במשך עידנים גאולוגיים. מקומה הגאוגרפי בבקעה ארוכה, אוצר המים ושפע הדגה היו מקור משיכה עוד מהתקופה הפרהיסטורית. לפני מיליון וחצי שנה הגיעו בני האדם הראשונים לכינרת. האדם הקדמון עבר כאן בנדודיו מאפריקה וראה כי טוב.
עדויות לביקורו באזור נמצאו בתל עובדיה שמדרום לכינרת. שרידים אלו הם מן ההוכחות הקדומות ביותר בעולם לפעילות אנושית. רק לפני עשרים אלף שנה התגבשה הכינרת לצורתה הנוכחית..אנו לומדים על כך מעדויות אנושיות הצטברו באזור שער הגולן ועין גב. מאוחר יותר ננטשה דרך הנוודות והליקוט, והאדם התיישב ביישובים של קבע, ואז החל לפתח חקלאות ומשק חי. באותה תקופה גם הופקו נחושת, ברזל וברונזה, וכך התפתחה חברה אנושית שמשתמשת בכלים משוכללים, מקימה ערים ומשתיתה סדרי שלטון ומנהל. אז גם התגבשו הדתות והריבוד החברתי. בשיא הפריחה העירונית בתקופה הכנענית, אלפי שנים לפני הספירה, קמו ערים גדולות, מהעתיקות ביותר בארץ ובעולם, כמו בית ירח והעיר כינרת. האמונה המקומית הייתה פגנית. האנשים עבדו אלים ואלות מתוך הודיה על שפע המתנות שהעניקה הכינרת. אחד האלים הראשיים היה האל כינרות, שכנראה היה השראה לשמה הנוכחי של הימה.
משיכה דתית
בשלב מסוים בהיסטוריה האנושית הגיעו העברים, שהאמינו באל אחד חסר צורה. הם התנחלו בארץ כנען במסגרת 12 השבטים. שבט נפתלי זכה לקבל את הכינרת בנחלתו. עם גיבושה של ממלכת ישראל החלו קרבות עם הממלכות השכנות. מעדויות היסטוריות ידוע על קרב גדול שנערך על שפת הימה בין מלך ארם לאחאב מלך ישראל. עם חלוף הזמן יצאו העברים פעמיים לגלות. כשהם חזרו, הם הקימו את בית המקדש השני בירושלים, אך בכל זאת המשיך אזור הגליל להיות מוקד משיכה. לא פלא הוא שכאשר חרבה יהודה נהרו היהודים לגליל ונאספו סביב הכינרת. החל מהמאה השנייה לספירה הכינרת הייתה חלק בלתי נפרד ממרכז ההנהגה הרוחנית והעיר טבריה, הנושקת לימה, הייתה לאחת מארבע ערי הקודש של היהודים, והוכרזה כי היא בירת הסנהדרין ומקום חתימת התלמוד הירושלמי.
לכינרת יש משמעות עמוקה בנצרות. עד היום מיליוני מאמינים מרחבי העולם נוהרים אליה בעקבות איש המזוהה כמשיח שחי בקרבתה: ישוע-ישו הנצרתי. ידוע שישו הכיר מקרוב את הכינרת ונהג להתבודד לחופיה. הוא אסף את חסידיו בקרב הדייגים וחולל נסים בזכות מי הכינרת והדגים ששכשכו בהם. על פי אמונת הנוצרים, נס ההליכה המפורסם על המים קרה בכינרת, והאירוע העצים את מעמדה כמקום קדוש שפועלים בו כוחות מיסטיים. כמה מאות שנים לאחר מותו הטרגי של ישו הצלוב התבססה הדת הבין-לאומית החדשה, והעלתה לתודעת האנושות כולה את קיומה של הכינרת. כנסיות ואתרים מקודשים הוקמו על הגדה המערבית שלה, והמאמינים הגיעו למקום כדי לשאוב השראה ואמונה. במהלך הכיבוש המוסלמי אמנם הועם זוהרה של הכינרת, אבל אפשר למצוא מאותה העת גם חורבות מארמון מוסלמי מפואר (חִרבת מיניה).
מהפכה אנושית
השנים נקפו, והאזור השתנה. לחופי הכינרת הגיעו הצלבנים מאירופה, הממלוכים וגם הטורקים, ואלה השתקעו פה למשך 400 שנה. כל אותה תקופה הייתה הכינרת שקועה בשגרה מנומנמת. השינוי הדרמטי החל בראשית המאה ה-20, עם עלייתם של כמה עשרות צעירים יהודים מהפכניים, מלאי חזון וחדורי אידאלים, שהגיעו לחופי הכינרת כדי להקים במקום קומונות ולנהל אורח חיים שיתופי. ברוח הסוציאליזם שהתפשט במערב הוקמה לראשונה בעולם צורת התיישבות לא מוכרת עד אז – הקיבוץ. את הרעיון הנשגב והרדיקלי הגו ממש על שפת הכינרת. בחוות ההכשרה “חצר כינרת”, באום ג’וני ובקיבוץ דגניה, קיימו החלוצים שיחות נפש אל תוך הלילה והתווכחו בלהט קדוש. בין אותם מתיישבים ראשונים היו דמויות מופת שהאמינו בקדושת הטבע, במוסר נעלה, באידאל עבודת אדמה, ואפילו בצמחונות.
א”ד גורדון היה אחד מהם, וכמובן רחל המשוררת, שישבה על שפת הימה מתחת לדקל שפל צמרת, ובהשראת המקום כתבה שירים מלאי השראה, שביטאו כמיהה עדינת נפש. שימו לב לפרץ היצירה שהתחולל סביב לכינרת: לחופיה התהוותה תרבות אנושית מהקדומות בעולם, יהדות התלמוד, הדת הנוצרית והרעיון הקיבוצי. הכינרת לא רק סיפקה מקור חיים פיזי של מים ודגה אלא הייתה השראה של ממש לעיצוב עולמות רוחניים. ואיפה אנו כיום? הזמנים השתנו. המהפכות של פעם חלפו עברו, הקיבוצים כבר הופרטו, את המעדר החליף המחשב נייד, וחיי הרוח ואידאלים נשגבים הומרו בתרבות הצריכה. אך הכינרת ממשיכה להיות תזכורת לחזון האדם. מי ייתן ונדע ליהנות ממנה לא רק כמאגר מי שתייה הזורם לברזים אלא גם ממהותה הרוחנית, מכוחה להשפיע על רובדי הנפש. מי ייתן וכשנצא לטייל בנופיה ולהשתכשך במימיה נדע גם לזכור את עברה הרוחני, להכיר לה טובה ולשאוב ממנה השראה להמשך היצירה האנושית. ומי יודע, אולי המהפכה הרוחנית הבאה כבר מתארגנת לה באחד מחופיה של הכינרת?
טיפ לסיור
רוב האתרים המקודשים לנוצרים נמצאים בגדה המערבית של הכינרת. אני ממליץ לא להחמיץ ביקור בכנסיית הלחם והדגים. טבריה מציעה חוויה בדגש היהדות. כדאי ליהנות מסיור בעיר העתיקה, לבקר בקבר הרמב”ם ולהתהלך לאורך טיילת החוף. כדי לספוג מהחוויה הקיבוצית בקרו בקיבוצים דגניה וכינרת ובבית העלמין של כינרת.
בטלפון:
במייל: 
בפייסבוק: 
