הגשמה, גשם והתגשמות בארץ ישראל
יש חלום שמחכה להתגשם ויש את הגשם שיורד ממרומים. כל דבר רוחני ממתין להתממש ומתוך ציפיה לעונת גשמים ברוכה יצאתי לבדוק את ערך ההגשמה בשבילי ישראל.
מאז נולדנו ובאנו לעולם אנו נקראים להגשים יעוד ולממש את עצמנו בעולם. השאלה הגדולה היא איך עושים זאת בהצלחה ומהו הכח העיקרי שעשוי להוביל אותנו להגשמה. נדמה שכבר בתקופת התנ”ך התמודדו עם השאלה הזו דרך מוטיב הגשם. התלות בגשמים לשתיה ולחקלאות היתה קריטית בארץ ישראל והגשם היה למשאלה מבוקשת המבטאת התגשמות והגשמה. סיפור תנכ”י מרתק שאירע בפסגת הכרמל יכול ללמד אותנו על עוצמת ההגשמה ועל הדרכים השונות להגשים דברים בחיים.
הגשמה במוחרקה – קרן כרמל
הר הכרמל הוא רכס עצום הנושק לים התיכון ועטוף חורש צפוף למראה. בקצהו הדרום-מזרחי נמצא אתר המוחרקה –קרן כרמל בעברית – המקושר עם אליהו הנביא. ממרפסת התצפית ברום של כמעט 500 מטר נפרשים לפנינו עמק יזרעאל, הרי הגלבוע והגליל.
בחצר המקום שעומדת בו כנסייה השייכת למסדר הנזירים הכרמליתי, ניצב פיסלו ההדור של אליהו הנביא המניף חרב שלופה ודורך בעקבו על דמות שרועה. כאן לפי המסורת אירעה הדרמה התנ”כית המתוארת בספר מלכים של מאבק נביאי הבעל והנביא אליהו שהסתיים בירידת אש מן השמים.
הרקע למאבק היה בצורת ממושכת ובעיית רעב קשה. הכנענים המקומיים היו פונים לאל הבעל הממונה על הגשם ואילו אליהו הניף על נס את דגל האמונה באל האחד. בני ישראל פסחו על שתי הסעיפים ונהו אחרי הבעלים והעשתרות יחד עם אלוהי ישראל.
הויכוח הפגאני-מקראי משקף צורת הסתכלות שונה על דרך ההגשמה בחיים. התפיסה הפגאנית גרסה שיש כוחות שונים בעולם הטבע וצריך להכיר אותם ולעבוד אותם ויחד איתם. החוקיות הקיימת בעולם מצריכה אותנו לדעת לכבד את הכללים ולפעול איתם ולא כנגדם. גשם הוא הביטוי המושלם להורדת רעיון לכדי מימוש, טיפות הגשם הם התגשמות חומרית של כל מה שמתחולל אי שם בעננים בצורה אוורירית. הפגאנים הקדומים הבינו שחשוב לפעול לפי החוקים כדי להביא דברים לידי מימוש. כל כח רוחני התגלם בדמות חומרית ועבורו נוצר פסל מוחשי. כל פסל ייצג כח רוחני בדמות גשמית הניתנת להתייחסות ולפולחן. כל זאת כדי לאפשר לאדם להיות בחיבור לכוחות הטבע ולעבוד איתם בהתאמה.
לעומת זאת אליהו צידד בעקרון אחר ברוח האמונה העברית: לא משיכה בחוטים הנכונים היא העיקרית ולא הגשמה בפסל ודמות אלא הנגיעה החיה והישירה ברצון העמוק ביותר שלנו. אלוהי ישראל הוא אלוהים חיים ואינו לובש צורה ופסל. הוא ביטוי לעקרון החיים עצמם ולדינמיות שבהם. מה שאפיין את אלוהי התנ”ך הוא אי תלותו בחוקי הטבע והיכולת לשנות סדרי בראשית מתוך רצון חופשי. לפי אליהו הנביא הגשמה אמיתית תבוא לא מתוך כניעה לחוקים או לגורל אלא מתוך התעוררות הרצון והבחירה החופשית שלנו כבני אדם הברואים בצלם אלוהים. ונדמה שויכוח זה לא פסק גם עם עליית המדע המודרני וגילוי חוקי היקום. מה יעזור לנו להגשים משאלות? האם פעולות מסויימות בצורה מאוד מוגדרת או בעיקר עבודה על הרצון הפנימי שלנו? ואולי שניהם יחד נדרשים כפי שבדיוק אבות אבותינו שילבו בו זמנית..
מגשימים בשטח
בדרום השרון לייד העיר יהוד שוכן המושב “מגשימים” שהוקם בשלהי מלחמת העצמאות. נסיעה נוספת צפונה לרמת הגולן , קילומטרים בודדים מגבול סוריה, תביא אותנו למושב הדתי “רמת מגשימים” אשר הוקם לאחר מלחמת ששת הימים. שני הישובים הוקמו בסיום מלחמות קשות ושניהם מגלמים בשמם את הערך הבסיסי והמרכזי בציונות: ערך ההגשמה.
ההגשמה היתה ערך מרכזי בהווי הציוני מאז קיומו והיא התגלמה בכל תחום שנדרש כדי להגשים שאיפה לאומית: הקמת ישובים, עבודת אדמה, שמירה והגנה.
חינוך הנוער היהודי לערכי ההגשמה עמד ביסוד החינוך הציוני. בתקופת ילדותי ביליתי זמן קצר בתנועת הנוער הדתית “בני עקיבא”. סיסמתה שילבה תורה ועבודה וקראה לערכים של הגשמה ציונית דתית. בתנועה של הנוער העובד והלומד הרי זה חג המעלות השנתי בו מציינים את עלייתן של השכבות בקן ומהווה אירוע פותח של שנת הפעילות. שלוש שכבות גיל היו עוברות כל אחת תחת שער אש לציון עלייתה כאשר השכבה הבוגרת ביותר זכתה להיכנס מבעד ל”שער ההגשמה”. עד היום מורכב סמל תנועת הנוער העובד והלומד מעלי זית המסמלים שלום, חיטה ומעדר המסמלים עבודת אדמה, חץ המסמל הגנה ופקודה כתובה: “עלה והגשם”.
ואכן משאלת הלב הלאומית התממשה. חלום של דורות התגשם והוקמה המדינה. כיצד הוגשם החלום? עם המון חזון ולהט של אמונה ועם עשיה ענפה בכל התחומים. הציונות היא אולי התנועה הפוליטית המוצלחת ביותר במאה האחרונה שמלמדת אותנו מהי הגשמה ואיך עושים אותה צעד אחר צעד.
הגשמה עצמית במצפה חרשים
היום אנו חיים בתקופה שונה ובאקלים תרבותי חדש לגמרי. מהגשמת אידאלים לאומיים פונה הדור להגשמה עצמית. חנויות הספרים מלאות בספרות של פסיכולוגיה, מודעות עצמית, טיפול, אימון ורוחניות. כל העולם עסוק במשמעות פנימית אישית וכל אדם מחפש את עצמו ומבקש להגשים את עצמו. אבל גם ההגשמה העצמית מקבילה להגשמה הלאומית. צריך שיהיה בה חזון ומטרה ברורה וכלים של עשייה למימוש.
מצפה חרשים שבגליל העליון הוא הישוב שמוכתר כבר שנים רבות כמקום הגשום ביותר במדינת ישראל. קרוב ל-1000 מ”מ גשם בשנה הופך את המקום לגשום במיוחד. מסיבה זו הוקמה בו תחנה מטאורולוגית לחיזוי מזג אוויר. כשיש מסה עצומה של גשם שוכחים לפעמים את החלקים הקטנים בתמונה הגדולה. גם הגשם השוטף מורכב ממליוני טיפות ורסיסים. גם בתוך הגוף הלאומי או האוניברסלי הגדול של האנושות יש אנשים יחידים שכמו הטיפות , הולכות כל אחת לכיוון אחר ומרוות שטח אחר על פני האדמה. ואולי זו חשיבותה של תקופתנו בהסטוריה האנושית. אנו מגלים את עצמנו כיחידים עצמאיים ולא רק כחלקים בגופים גדולים. הגשם קורא לנו להגשמה ומזכיר לנו שכולנו ראויים למימוש ולהעצמה ושכל אחד מאיתנו הוא טיפה אחת חשובה בגשם הגדול והמבורך.
לסיום כמה מילות שיר שכתבתי לאותם רגעים בהם אנו נשארים עם המילים ושוקעים במחשבות ושוכחים לצאת, לפעול ולעשות. שנה מבורכת של גשם והגשמה!
הקירות אומרים שירה / עופר הר-טוב
עזְבוּ אֶת הַמִּלִּים
וּלְכוּ אֶל הַבָּשָׂר
אֶל הַשֻּׁמָּן
שֶׁנּוֹזֵל
מִכָּל צַד
מִלִּים מִלִּים מִלִּים
נִשְׁפָּכוֹת מבעד לַחֹרִים
הַגְּדוֹלִים
שֶׁל הַמְּסַנֶּנֶת
אֲשֶׁר שְׁמָהּ
תּוֹדָעָה
מַחְשָׁבָה אַחַת אֲרֻכָּה
שֶׁאֵין לָהּ סוֹף
וְתַכְלִית
מִתְגַּשֶּׁמֶת בּגּוּף
יֵשׁ לָהּ דְּמוּת
וְיֵשׁ בָּהּ תְּשׁוּקָה
וְחַיִּים
ורצוֹא ושׁוֹב
יוֹתֵר מִמָּה שֶׁקַּיָּם
בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים
יוֹתֵר מִמָּה שֶׁמַּלְאָךְ
עָטוּף כְּנָפַיִם
יָכוֹל בִּכְלָל
לְדַמְיֵן
עִזְבוּ אֶת הַמִּלִּים
שִׁתְּקוּ!
אוּלַי תִּשְׁתְּקוּ כְּבָר?
הוֹשִׁיטוּ יָד
לגעת
לָחוּשׁ
בַּחֹם הַבּוֹעֵר הַזֶּה
שֶׁמֵּמֵס
כָּל פִילוֹסוֹפְיָה
והגות
רוממה.
קוֹרְאִים לזֶה חַיִּים.
כָּל הַשְּׁאָר – פֵּרוּשִׁים.